<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פ"ז</h1>
<h2>דף ה:</h2>
פרק המוכר את הספינה (ב"ב ע"ד ב') כי אתא רב דימי אמר ר' מאי דכתיב (תהילים כ"ד ב') כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה, אלו שבעה ימים וארבעה נהרות שמקיפין ארץ ישראל, אלו הן שבעה ימים, ימה של טבריה, וימה של סדום, וימה של שחלית, וימה של חושלא, וימה של סיבכתא, וימה של פמיא וים הגדול. ואלו הן ארבעה נהרות, ירדן, וירמוך, קרמיון ופיגה. מסכת פרה פ"ח (מ"י), מי קרמיון ופיגה פסולין מפני שהן כמי ביצים, מי הירדן ומי ירמוך פסולין מפני שהן מי תערובות. פירוש "מי ביצים" מי אגמים וכן תרגומו. והרב בעל הערוך ז"ל שפירש "קרמיון", נהר הוא בדרך דמשק והוא אמנה, "פיגה" הוא פרפר. יתכן שיהיה זה, ואם כן יקיפו אלו השתי נהרות צד מזרח ארץ ישראל שהוא מדן לצד חמת. עוד פירש ז"ל, "ירמוך" נהר הוא בדרך דמשק. זה מעיד שלא ראה ירמוך, שהרי הוא יורד מהמזרח מגולן בבשן ומתערבין עמו מימי חמי גדר, ונכנס לירדן לכמו שעה בצאת הירדן מימה של טבריה. ועם שאמת הוא שכל מי שהולך [ל]דמשק מארץ ישראל שהוא דרומי בכניסתו בירדן עובר אותו.
<h2>דף עא.</h2>
וכן נמצא לרבותינו ז"ל מחפשים המקומות והעיירות לתועלת, כדאיתא מסכת גיטין פרק מי שאחזו (ע"ו א'), למימרא דאנטיפרס בגליל הוה יתבה, ורמינהו אנטיפרס [ביהודה] וכפר ענתני בגליל [וכו']. וכן נמי ריש ההיא מסכתא (ז' א'), מאי דכתיב (יהושע ט"ו כ"ב) וקינה ודימונה ועדעדה, אמר ליה מתיבתא דארעא דישראל קא חשיב. וכן פרק נערה שנתפתתה (כתובות נ"ב ב' ונ"ד א'), ואת תהי יתבה בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מיגר אלמנותיך בביתי, חייב שהוא תנאי בית דין, כך היו אנשי ירושלם כותבין, ואנשי גליל כותבין כאנשי ירושלם. וביהודה היו כותבין, עד שירצו היורשים לתן לה כתובתה, לפיכך אם רצו היורשים נותנים לה כתובתה ופוטרין אותה. איתמר רב אמר הלכה כאנשי יהודה ושמואל אמר הלכה כאנשי גליל. בבל וכל פרוורה נהוג כרב, נהרדעא וכל פרוורה נהוג כשמואל. ועד היכא נהרדעא, עד היכא דסגי קבא דנהרדעא. והלכה כשמואל. ואם לממונא כך כל שכן לאיסורא, וכמה כיוצא בזה, ומפיהן אנו חיים, ועוד מדידה דמצוה היא.
